האם אלוהים באמת קיים?

מאת קן האם

 

עלינו להכיר את אלוהים ואת  חוכמתו כדי שנוכל להציג בפני אנשים את בורא העולם באותה נחישות שבה העולם קורא להאמין באבולוציה

 

אלוהים - ישות נצחית?

הניסיון של כל אחד מאתנו מלמד שלכל דבר יש התחלה. חוקי המדע מוכיחים שגם דברים שנראים כאילו הם אינם משתנים, השמש והכוכבים למשל, בעצם משתנים ומתפוררים. בכל שנייה מכלה השמש מיליוני טונות של גזים שמצויים בה. מכיוון שמצב כזה אינו יכול להימשך לנצח, ניתן להסיק שלשמש הייתה התחלה כלשהי. אותו עיקרון תקף לגבי כל דבר שקיים.

לכן, כשהמשיחיים טוענים שאלוהים ברא את כל מה שקיים ביקום, מיד מתעוררת השאלה: "ומי ברא את אלוהים?".

הפסוק שפותח את כתבי הקודש אומר: "בראשית ברא אלוהים". מילים אלו אינן מנסות להוכיח את קיומו של אלוהים או לרמוז בדרך כלשהי שהייתה לו התחלה. האמת היא שהכתובים מאוד ברורים בעניין הזה. אלוהים הוא נצחי, אין לו התחלה או סוף, הוא קיים מעולם ועד עולם! הוא גם יודע הכול מכיוון שאין גבול לחוכמתו.

אבל האם הגיוני לקבל כמובן מאליו את קיומה של ישות נצחית? האם המדע המודרני שממנו התפתחו טכנולוגיות המחשב, חלליות וחידושים רפואיים, יכול לפנות מקום לדעה כזו?

מה אנחנו מחפשים?

אילו עדויות היינו מצפים למצוא לקיומו של אלוהים, אם אלוהים הבורא אכן קיים? איך נכיר ונזהה את טביעת האצבע של הבורא הכל-יכול, אם הוא באמת קיים?

הכתובים אומרים שאלוהים יודע הכול. אין גבול לחוכמתו ותבונתו. כדי לזהות את מלאכת ידו צריך לדעת לזהות את הדברים שמעידים על מעשים בעלי תבונה.

מה הן העדויות לקיומה של תבונה וכיצד נזהה אותן?

מדוע הארכאולוגים מתרגשים כשהם מגלים במערה כלי אבן לצד עצמות אדם? כלי האבן מצביעים על תבונה! החוקרים מבינים שכלים אלו לא היו יכולים להיווצר מעצמם, אלא נעשו על פי תוכנית מסוימת, בחוכמה. הם מסיקים, ובצדק, שיצור נבון יצר את הכלים האלה.

הרי איש לא יביט בחומה הגדולה של סין, בבניינים של העיר העתיקה בירושלים או במגדל פיזה, ויסיק שמבנים אלו נוצרו כתוצאה מפיצוץ במפעל ליצור לבֵנים!

אנחנו יכולים לזהות תכנון שמעיד על תבונה. אנחנו מוקפים בדברים שנעשו בידי אדם: מכוניות, מטוסים, מחשבים, ציוד אלקטרוני, בתים, מכשירי חשמל וכן הלאה. איש לא יטען שהחפצים האלו הם תוצר של זמן ואקראיוּת. תכנון מראש נראה לעין בכל מקום. מעולם לא עלתה בראשנו המחשבה שמתכת הופכת מעצמה לחלקי מנוע, גלגלים, תיבת הילוכים ושאר החלקים שמרכיבים מכונית!

ויליאם פאלֵי, רועה קהילה שחי בסוף המאה ה-18, כתב על הנושא הזה. הוא סיפר שניהל פעם דיון ובו השווה בין שעון לאבן, והסיק שמישהו היה חייב ליצור את השעון. במועד כזה או אחר ובמקום כלשהו, אדם אחד לפחות יצר את השעון למטרה מסוימת, והבין כיצד לבנות אותו כך שיפעל כמו שהוא רצה.

פאלי האמין שכפי שהשעון העיד על יוצרו, כך גם יצורים חיים מעידים על בוראם. אלוהים היה בעיניו רק הבורא. הוא טען שאלוהים מרוחק מברואיו, ושהוא לא האלוהים שמוצג בכתובים.

אנשים רבים בימינו (כולל מדענים) מאמינים שכל החי והצומח, כולל בני האדם, הם תוצר של תהליכים אבולוציוניים, ושהם לא נבראו בידי אלוהים. האם הטענה הזו הגיונית?

האם יצורים חיים מעידים על תכנון?

אייזק אסימוב היה חסיד של תורת האבולוציה. הוא אמר ש"מוח האדם שוקל 1.3 קילוגרם למיטב ידיעתנו, ושזהו הדבר המורכב ביותר שנוצר אי פעם". מוח האדם מורכב יותר מהמחשב החכם ביותר שנבנה אי פעם. האין זה הגיוני להניח שאם מוחו המורכב של האדם תכנן ויצר את המחשב, גם מוח האדם הוא תוצר של תכנון?

מדענים שדוחים את האמת של בריאת העולם, מסכימים שכל היצורים החיים מעידים על תכנון. הם בעצם מקבלים את טענתו של פאלי בלי לקבל שאלוהים הוא הבורא.

לדוגמה, ד"ר מיכאל דנטון, רופא ומדען לא-משיחי המתמחה בביולוגיה מולקולרית, מסיק:

"חקר בעלי החיים מעיד על שלמות. עובדה שכל מקום שנפנה אליו, בכל עומק שנחקור, נמצא ראיות לאיכות נעלה שמעידה על תחכום וחוכמה ומוציאה מכלל אפשרות את רעיון המקריות...

"נוכח רמת התחכום והמורכבות שבאה לידי ביטוי אצל יצורים חיים, כל מה שיצרנו באופן מלאכותי נראה כאין וכאפס. אנחנו נפעמים, כפי שהאדם הקדמון היה עומד נפעם אילו נחשף לטכנולוגיה של ימינו...

"אם אנחנו חושבים שמה שידוע לנו היום על המורכבות הביולוגית הוא יותר מחלק קטן של התמונה השלמה, נשלה את עצמנו, במיוחד בתחומים שעוסקים בחקר המורכבות והתכנון הביולוגי".

ספרים רבים נכתבו על האבולוציה במטרה לשלול את הרעיון שיש אלוהים שברא את הכול. אפילו פרופסור ריצ'רד דוקינס, המכהן בימים אלו כראש המחלקה ל"מדע להמונים" באוניברסיטת אוקספורד, ואחד הדוברים המובילים ביותר של תורה זו, נאלץ להודות: "יש יצורים כל-כך יפים, שנראים כאילו הם נוצרו על פי תוכנית, ולכן קשה להניח שהם נוצרו ביד המקרה".

אין ספק שאפילו חסידי תורת האבולוציה הנלהבים ביותר מבינים שחיות וצמחים מעידים על תכנון. אם דוקינס דוחה כל אפשרות לאקראיות, כיצד יסביר את הבריאה אם אינו מאמין בקיומו של בורא?

מי או מה עומד מאחורי התכנון בטבע?

אם יש תכנון, יש גם מתכנן. עבור המשיחי, התכנון שמתגלה בכל מה שאנחנו רואים סביבנו רק מחזק את ההסבר שמספקים הכתובים: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" (ברא' א' 1), ו"בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ, מה שנראה ומה שבלתי נראה, גם כיסאות ורשויות וגם ממשלות ושלטונות. הכול נברא באמצעותו ולמענו" (קול' א' 16).

למרות זאת, אנשים שתומכים בתורת האבולוציה, כמו ריצ'רד דוקינס, ומודים שיצורים חיים מעידים על תכנון, דוחים את רעיון קיומו של אלוהים שמתכנן ויוצר. דוקינס מתייחס לדבריו של פאלי ואומר: "טיעונו של פאלי הוא אומנם כן ונלהב ומתבסס על מיטב הידע שהיה קיים בזמנו בתחום הביולוגיה, אבל הוא שגוי בכל המובנים. ההשוואה בין טלסקופ לעין, בין שעון ליצור חי היא שגויה".

מדוע? מכיוון שדוקינס מסיק שמה שעומד מאחורי התכנון בטבע הוא "כוחות טבעיים", שפועלים מאליהם לצד תהליכים של "בררה טבעית":

"התכנון היחיד שאנחנו רואים בטבע הוא של הכוחות הטבעיים. שען אמיתי רואה את הנולד: הוא מתכנן את גלגלי השיניים, את הקפיצים ואת הקשר ביניהם כשלנגד עיניו עומד תפקודם העתידי.

"לבררה הטבעית, לתהליך האוטומטי, העיוור וחסר התודעה שעליו דיבר דרווין, ושהיום אנחנו יודעים שהוא ההסבר לקיום החיים, אין תוכנית, אין חוכמה, אין כוונות עתידיות. הוא דומה לשען עיוור".

דוקינס אף הודה ש"ככל שהסיכוי שמשהו מסוים יתרחש קטן יותר, כך נאמין פחות שהוא קרה במקרה. נדמה לנו שהבררה היחידה לאקראיות היא תכנון שנעשה בתבונה".

אבל דוקינס דחה את הרעיון שיש אלוהים, והציע פתרון אחר:

"הפתרון (של דרווין) מציע שהתרחש שינוי הדרגתי, צעד אחרי צעד, כך שצורת חיים פשוטה וקדמונית התפתחה באקראיות. כל שינוי רציף בתהליך האבולוציוני ההדרגתי היה מספיק פשוט ומספיק קרוב לקודמו. כך נוצרו החיים וכך הם התפתחו.

"אבל נוכח מורכבות התוצר הסופי בהשוואה למצבו הראשוני, הרצף של מכלול השינויים אינו מעיד על אקראיות. התהליך כולו מעיד על הישרדות בלתי אקראית".

למעשה דוקינס מתעקש שתהליך הבררה הטבעית וקיומן של מוטציות גנטיות הם הבסיס של המנגנון האבולוציוני. הוא מאמין שתהליכים אלו אינם אקראיים, אלא חושב שהם מכוּונים. דוקינס בעצם אומר בצורה מאוד מתוחכמת שהאבולוציה היא ה"מתכנן".

האם תכנון נובע מתהליך "הבררה הטבעית"?

החיים מורכבים מנתונים. הנתונים האלה מאוחסנים במולקולות הדִי-אֶן-אֵי (D.N.A) , שבהן נמצאים הגנים של כל יצור חי. אם האבולוציה היא המתכנן, ניתן יהיה להבחין שהיא יצרה קודים גנטיים.

כל מי שיש לו ידע בסיסי בביולוגיה מבין את מה שהבין דרווין, שהבררה הטבעית היא תהליך הגיוני שניתן להבחין בו. אבל הבררה הטבעית יכולה להתרחש רק על סמך נתונים שכבר קיימים בגנים. כלומר, הבררה הטבעית אינה יוצרת מידע חדש. עובדה זו תואמת את מה שנאמר בכתבי הקודש, שכן  נאמר בבירור שאלוהים ברא כל "פרי למינו" וכל "נפש חיה למינה" (ברא' א' 11, 24).

כמובן שיש סוגים רבים במין אחד של בעל חיים, מה שמעיד על קיומה של בררה טבעית. זאבים, למשל, תנים וכלבי דינגו התפתחו במשך הזמן ממקור אחד, כתוצאה מתהליך של בררה טבעית. לכולם יש גנים המתבססים על נתונים שמצויים בגנים של הזאב/כלב. הנקודה היא שלא נוצר מידע חדש. סוגי הכלב השונים נוצרו מסדר שונה של אותם נתונים, או מהפרדה של נתונים מסוימים לעומת המין המקורי. מעולם לא הפך מין מסוים לאחר וקיבל נתונים שלא היו קיימים אצלו קודם לכן. בלי הכוח והתבונה להוסיף נתונים, הבררה הטבעית אינה יכולה להיות מנגנון אבולוציוני.

ד"ר דנטון, שדוגל באבולוציה אבל חולק על חלק מדעותיו של דרווין, אמר:

"אבולוציה שמבוססת על תהליך של בררה טבעית היא כמו פתרון בעיות ללא תבונה והדרכה. אין מקום להשוואה בין פעולה כלשהי שיש בה תבונה לבין אבולוציה שמבוססת על תהליך הבררה הטבעית".

אם אין דרך להוסיף מידע, תהליך הבררה הטבעית לא יוכל להיות מנגנון אבולוציוני. רבים מהתומכים באבולוציה מסכימים עם האמירה הזו, אבל מאמינים שמוטציות מספקות את המידע החדש שמאפשר לעיקרון הבררה הטבעית לפעול.

האם מוטציות יכולות ליצור נתונים חדשים?

המדע יודע היום שהתשובה היא לא! ד"ר לי ספטנר, מדען שלימד את תאוריית ה"תקשורת והמידע", מבהיר את התשובה בספרו Not by Chance ("לא באקראי"):

"אתן מספר דוגמאות לקיומה של אבולוציה, בעיקר של מוטציות, ואוכיח שלא נוצר מידע חדש... בכל הספרים שעוסקים במדעי החיים לא מצאתי שנכתב שמוטציות מוסיפות מידע.

"כל עבודת מחקר מולקולרי שנעשתה על מוטציות הראתה שקיימים בהן פחות נתונים גנטיים, לא יותר.

"התאוריה של דרווין אמורה להסביר כיצד נתונים ומידע על החיים נוצרו בתהליך האבולוציה. ההבדל הביולוגי המהותי בין אדם לחיידק נמצא בנתונים הגנטיים של כל אחד מהם. כל הבדל ביולוגי נובע מהעובדה הזו. במאגר הגנים של בני האדם קיימים יותר נתונים מאשר במאגר הנתונים של חיידק. נתונים אינם יכולים להיווצר על ידי מוטציות. הן בעצם מאבדות נתונים. עסק אינו יכול להיות רווחי על ידי כך שיאבד מהונו".

למדענים שמאמינים באבולוציה אין דרך להפריך את המסקנה שאליה הגיעו מדענים רבים, כמו ד"ר ספטנר. מוטציות אינן המנגנון שפועל מאחורי תהליכים אבולוציוניים. ד"ר ספטנר סיכם את הרעיון:

"התאוריה של דרווין דורשת מאתנו להאמין ששינויים אבולוציוניים גדולים נגרמים על ידי סדרה של אירועים קטנים. אבל אם האירועים האלה גורמים לאובדן מידע, הם אינם הדרך שמובילה להתפתחות, ולא משנה בכמה מוטציות מדובר. כל מי שחושב שסדר ההתרחשויות באבולוציה נקבע על ידי מוטציות שמאבדות נתונים, משול לסוחר שמאבד מעט מכספו בכל פעם שהוא מוכר משהו, אבל חושב שהוא יכול לכסות על חוסר הרווחיות על ידי הגדלת מספר העסקאות הלא רווחיות...

"אין אפילו מוטציה אחת שמוסיפה מידע. עובדה זו מוכיחה שאין מיליוני מיליונים של מוטציות בעלות פוטנציאל, כפי שהתאוריה הזו מחייבת - אפילו לא אחת. כישלון התאוריה הוא כה מוחץ, שלא ניתן להתמיד ולתמוך בה מכיוון שלא נמצאה מוטציה אחת שמוסיפה נתונים. הממצאים האלה מפריכים את התאוריה".

כך מאמין גם ד"ר וורנר גיט, מנהל המכון הגרמני לפיזיקה ולטכנולוגיה. לשאלה "האם נתונים חדשים יכולים להיווצר ממוטציות?" הוא ענה:

"הרעיון הזה הוא רעיון מרכזי בתורת האבולוציה, אבל מוטציות יכולות לשנות רק נתונים קיימים, וגם אז התוצאות הן בדרך כלל הרסניות... נתונים אינם יכולים להתווסף. במוטציה לא יכולים להתפתח פעולות חדשות או איברים חדשים. מוטציות אינן יכולות להיות המקור לנתונים חדשים".

אם הבררה הטבעית וקיומן של מוטציות יורדות מן הפרק בשאלת המנגנון שמתכנן ויוצר נתונים חדשים על יצורים חיים, יש למצוא פתרון אחר.

אבל אלו שדוחים את הרעיון שאלוהים הוא המקור לנתונים שיוצרים חיים, יוצרים בעיות בסיסיות נוספות.

עוד בעיות!

נחשוב לרגע על בניית מטוס בואינג 747. מטוס ענק זה בנוי משישה מיליון חלקים. לכל חלק בפני עצמו אין את היכולת להמריא. עובדה זו עלולה להדאיג אותנו כשאנחנו טסים במהירות של 800 קמ"ש בגובה של 35,000 רגל.

אבל אנחנו יכולים להתנחם בעובדה שלמרות שאין חלק שיכול להמריא בעצמו, כל החלקים ביחד מאפשרים למטוס להמריא!

דוגמה זו עוזרת לנו להבין את המנגנון הבסיסי של הביוכימיה של התאים, שנותנים ליצור חי כלשהו את היכולת לתפקד.

המדענים גילו שבתוך התא קיימים אלפי מנגנונים ביוכימיים. לדוגמה, בכל תא קיים מנגנון שמאפשר לו לחוש באור ולתרגם אותו לזרמים חשמליים. בעבר סברו המדענים שזהו מנגנון פשוט, אבל היום כבר ברור שמדובר במנגנון מאוד מורכב. כדי שהתהליך הזה יתרחש צריך שמספר התרכובות בתא יהיו במינון הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון. במילים אחרות, כמו שכל החלקים שמרכיבים מטוס צריכים להיות מחוברים יחד בסדר הנכון כדי שהמטוס ימריא, כך גם כל החלקים של המנגנונים הביוכימיים שנמצאים בתא צריכים להיות במקום מסוים, בסדר מסוים ובזמן מסוים כדי לבצע את תפקידם כראוי. יש אלפי מנגנונים ביוכימיים בכל תא, וכולם חיוניים לתפקודו.

מה זאת אומרת? פשוט מאוד, לא יתכן שחומרים כימיים יתפתחו ליצור חי בכוחות עצמם.

המדענים יודעים שקיומם של חיים תלוי באותם מנגנונים. ד"ר מיכאל בָּהַה, מומחה לביוכימיה, מתאר את המנגנונים הביוכימיים האלה כ"מורכבות בלתי ניתנת לשינוי":

"הגיע הזמן לזעזע את היסודות של מדע החיים ושל הביוכימיה המודרנית. הדעה שרווחה בעבר - שפשטות היא הבסיס לחיים - התגלתה כשגויה. במקום זאת מתברר שבתא קיימות מערכות מורכבות ובלתי ניתנות לשינוי.

"במאה ה-21 אנחנו נדהמים מהרעיון שהחיים תוכננו בתבונה, שכן הורגלנו לחשוב שהחיים הם תוצאה של חוקי טבע פשוטים. אבל במאה שעברה התגלו דברים מדהימים, ואין כל סיבה לחשוב שבמאה ה-21 לא יתגלו דברים מדהימים נוספים".

נבדוק דוגמה נוספת. מדוע היתוש מת כשאנחנו מוחצים אותו? הרי יש בו את כל החומרים הכימיים שמקיימים חיים. אבל ברור לנו שדבר לא יתפתח מהיתוש המחוץ. אם כך, מדוע היתוש מת? כי מעוצמת החבטה השתבש משהו בחומרים הכימיים שמרכיבים אותו!

ברגע שמנגנון החיים של היתוש הושמד, הוא חדל להתקיים. המסקנה היא שאלפי מנגנונים נוצרים עוד הרבה לפני שהחיים נוצרים. החיים אינם מתפתחים מחומרים כימיים, ועובדה זו שומטת את הבסיס של תורת האבולוציה כולה.

דוקינס הבין את הצורך במנגנונים אלה: "מכונת צילום מסוגלת לשכפל משהו קיים, אבל לא ליצור משהו מעצמה. צורות חיים מועתקות ללא כל בעיה כאשר יש סביבה מתאימה שמוכתבת על ידי מחשב, אבל הן אינן יכולות ליצור בעצמן סביבה מתאימה. תאוריית 'השען העיוור' חשובה מאוד, מפני שבלי מנגנון של תכנון ומחשבה אין סיכוי שיווצר משהו חדש".

ככל שאנחנו מביטים יותר מקרוב על החיים, כך הם נראים לנו מורכבים יותר וכך אנחנו מבינים שחיים אינם יכולים להיווצר מעצמם. כדי שחיים יווצרו, יש צורך במאגר נתונים ובמנגנונים כימיים קיימים!

הבעיה גדלה!

היו כאלה שניסו למצוא דרך לעקוף את הבעיות האלה. הם טענו שאם הכימיקלים שמרכיבים את הקוד הגנטי יפגשו, חיים יכולים להיווצר.

אבל כאמור, החיים מורכבים מנתונים. לפי הערכה מסוימת, בכל תא מתוך ביליוני התאים בגוף האדם יש כמות נתונים שהייתה יכולה למלא לפחות 1,000 ספרים בני 500 עמודים כל אחד. המדענים בימינו סבורים שכמות הנתונים בתא גדולה עוד יותר.

מאין הגיעו כל הנתונים האלה? יש אנשים שמנסים להסביר את זה כך: נניח שפרופסור מסוים לקח פתקים עם כל האותיות, ושם אותם בתוך כובע. אחרי כן הוא עבר עם הכובע בין כל התלמידים בכיתתו וביקש שישלפו פתק מתוך הכובע בצורה אקראית.

אם הפרופסור יחזור שוב ושוב על התהליך, יש סיכוי קלוש שבסופו של דבר יווצר רצף של שלוש אותיות, שירכיב את המילה "בית" למשל. על סמך הניסוי הזה, אומרים המדענים, ואם ינתן מספיק זמן, בסופו של דבר יהיה אפשר ליצור אנציקלופדיה שלמה. המסקנה היא שכאשר מולקולות של די-אן-אי נפגשות, בסופו של דבר יווצרו חיים.

על פני השטח הטענה הזו נשמעת הגיונית. אבל היא לוקה בשגיאה אחת בסיסית.

רצף האותיות בי"ת, יו"ד ותי"ו  יוצר מילה עבור מי? עבור מישהו מאנגליה? מהולנד? מגרמניה? מסין? "בית" היא מילה שאומרת משהו רק למי שמדבר עברית. במילים אחרות, סדר האותיות הוא חסר כל משמעות, אלא אם כן קיימת איזו שפה או מערכת שיכולה לתרגם את הרצף למשהו בעל משמעות!

בדי-אן-אי שקיים בתאים יש משמעות לסדר המולקולות. המבנה הביוכימי של התא הוא שנותן משמעות לסדר, ומבנה ביוכימי זה מורכב ממולקולות נוספות. ללא אותה מערכת לא תהיה לדי-אן-אי כל  משמעות. ובלי הדי-אן-אי למערכת לא תהיה כל משמעות.

ויש בעיה נוספת עם הטענה הזו. כדי שיווצרו חיים חייב להיות מנגנון שיודע לפענח את הקוד הגנטי. כלומר, לא די ברצף נתונים מתאים ובסביבה מתאימה, צריך גם מנגנון שיודע להשתמש בקוד בסביבה שלו.

האם נתונים יכולים להיווצר מחוסר נתונים?

ראינו שנתונים אינם יכולים להיווצר ממוטציות, אבל האם קיימת דרך כלשהי שמאפשרת לנתונים להיווצר מחומר?

ד"ר וורנר גיט מבהיר שאחד הדברים שהמדע יודע בבטחה הוא שנתונים אינם יכולים להיווצר מאי-סדר אקראי. תמיד צריך להיות מאגר נתונים גדול יותר כדי להפיק נתונים נוספים, ובסופו של דבר נתונים הם תוצאה של תבונה:

"מערכת תפקודית היא תמיד תוצאה של תהליך חשיבה (היא דורשת את קיומו של מקור בעל תבונה). יש להדגיש שחומר אינו יכול ליצור מערכת תפקודית בכוחות עצמו. כל הניסיונות שנעשו מוכיחים שכדי שתהליך כזה יקרה, יש צורך ביצור חושב, בעל רצון משלו, בעל הכרה ויצירתיות.

"אין חוק בטבע שאומר שחומר יכול להיערך מחדש וליצור נתונים חדשים.

"לא ידוע על חוק בטבע, על תהליך או על רצף אירועים, שיכולים לגרום לנתונים חדשים להיווצר בכוחות עצמם מתוך חומר קיים".

מהו מקור הנתונים?

אם כך, הנתונים הרבים שקיימים ביצורים חיים צריכים להגיע ממקור שניחן בתבונה גבוהה משלנו. אבל יהיו כאלה שיאמרו שגם מקור כזה צריך להיווצר ממקור גדול יותר של נתונים ותבונה.

וכאן עולה שאלה נוספת. מאין הגיעו התבונה ומאגר הנתונים האלה? מה המקור שלהם? וכך אפשר להמשיך לשאול עד אין-סוף, אלא אם כן...

אלא אם כן קיים מקור של תבונה נצחית, שנמצא מעבר להבנה המוגבלת שלנו. כך בדיוק טוענים הכתובים כשהם אומרים: "בראשית ברא אלוהים". אלוהים, כפי שהוא מוצג בכתובים, הוא ישות נצחית שאינה כפופה למגבלות הזמן והמרחב או לכל מגבלה אחרת. אפילו דוקינס מודה בכך:

"ברגע שמותר לנו להניח שקיים סדר במורכבות, קל להניח שהמורכבות הזו נוצרה על ידי משהו גדול יותר. כמובן שאם קיים אלוהים בעל תבונה שיוצר משהו מורכב כמו מנגנון השכפול של הדי-אן-אי, הוא בעצמו צריך להיות מורכב לפחות כמו המנגנון שיצר. למעשה, הוא צריך להיות מורכב הרבה יותר, אם אנחנו מניחים שהוא מסוגל להקשיב לתפילות או לסלוח על חטאים.

"אם אנחנו מניחים שהמנגנון שקיים בדי-אן-אי נוצר מישות על-טבעית איננו מסבירים דבר, שכן אנחנו עדיין נשארים עם שאלת המוצא של אותה ישות על-טבעית. כדי לענות עליה נצטרך לומר משהו כמו: 'אלוהים היה קיים מאז ומתמיד'. ואם נרשה לעצמנו לתרץ כך את השאלה, נוכל לומר שהדי-אן-אי היה קיים תמיד, או שהחיים היו קיימים תמיד, וכך נפתרת הבעיה".

אז מהו ההסבר ההגיוני? שהחומר היה קיים מאז ומעולם, או שהוא התהווה בעצמו כך סתם, ואז נערך בכוחות עצמו בסדר הדרוש כדי ליצור חיים? או שישות נצחית, אלוהי הכתובים, שהוא המקור לחוכמה הנצחית, יצר מאגרי נתונים כדי שיווצרו חיים? האפשרות השנייה עומדת בכל אמות המידה המדעיות, ואילו הראשונה סותרת אותן.

אם המדע תואם את הכתובים המספרים על אלוהים כבורא נצחי, מדוע המדענים אינם מקבלים זאת? ד"ר מיכאל בָּהַה מסביר:

"אנשים רבים וביניהם אנשים מכובדים פשוט אינם רוצים לחשוב שקיים משהו מעבר לטבע. הם אינם מעוניינים בקיומו של מישהו על-טבעי שמתערב בטבע. במילים אחרות: הם מחויבים לתפיסה הפילוסופית שלהם עצמם לגבי מוצא החיים, יותר מאשר לממצאים המדעיים שהם עצמם הגיעו אליהם. התופעה הזו כרוכה לעתים בהתנהגות מוזרה מצדם".

עיקר הבעיה הוא שאם אנחנו מאמינים שיש אלוהים ושהוא ברא אותנו, אנחנו מבינים שאנחנו שייכים לו. ואם אנחנו שייכים לו, יש לו זכות לקבוע את החוקים שעל פיהם ננהל את חיינו. את החוקים האלה הוא תיעד עבורנו בכתבי הקודש. הוא גם אומר לנו בכתובים שכולנו מורדים בו, בזה שברא אותנו. בגלל המרד הזה גופנו נידון למוות: אבל אנחנו נחיה לנצח, לצד אלוהים או בלעדיו, והוא ישפוט את כולנו. החדשות הטובות הן שהאלוהים שברא אותנו גם סיפק לנו מוצא מחטאינו. ואלה שבאים אליו באמונה ומבקשים שימחל על חטאיהם, יזכו לסליחת חטאים ויחיו לנצח לצדו של אלוהים קדוש.

מי ברא את אלוהים?

אם ישות נצחית תמיד הייתה קיימת, איש לא ברא את אלוהים. הוא קיים ללא כל תלות באיש או בדבר. הוא ה"הנני" שבכתובים. הוא מחוץ לממד הזמן. בעצם הוא ברא את הזמן.

ואם כך, עלינו לקבל זאת באמונה מכיוון שאיננו יכולים להבין לגמרי את הרעיון הזה. "בלי אמונה אי אפשר להיות רצוי לאלוהים, כי כל הקרֵב אל אלוהים צריך להאמין שהוא קיים והוא נותן גמול לדורשיו" (עבר' י"א 6).

מהי האמונה המשיחית? אין זו אמונה עיוורת, כפי שרבים חושבים. למעשה, עיוורים הם אלה שמאמינים באבולוציה ומתכחשים לקיומו של הבורא. הם צריכים להאמין במשהו (שנתונים נוצרים מאי-סדר אקראי) שמנוגד לכל עיקרון מדעי מוכח. אבל המשיח פוקח את עינינו בכוחו של רוח הקודש, כך שנוכל לראות שאמונתנו אמיתית.

האמונה המשיחית היא הגיונית ומבוססת. לכן הכתובים אומרים בבירור שאין מנוס לאלה שאינם מאמינים באלוהים: "הלוא עצמותו הנעלמת, היא כוחו הנצחי ואלוהותו, נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו. לכן אין להם במה להצטדק" (רומ' א' 20).

מניין לנו שבורא העולם הוא האלוהים שמוצג בכתובים?

בתור משיחי, מרגש לדעת שהכתובים אינם סתם עוד ספר דתי, אלא דברו של אלוהים חיים, בורא העולם.

רק הכתובים מסבירים את קיומם של יופי וכיעור, חיים ומוות, בריאות וחולי, אהבה ושנאה. רק הכתובים נותנים הסבר אמיתי ומהימן למקור של החיים.

שוב ושוב הוכיחו ממצאי הארכאולוגיה, הביולוגיה, הגאולוגיה והאסטרונומיה שכתבי הקודש מתארים את ההיסטוריה במהימנות. למרות שהכתובים נכתבו לפני מאות בשנים על ידי מחברים רבים, מעולם לא נמצאו בהם שגיאות או סתירות.

מאות ספרים נכתבו על ידי מדענים בתחומים שונים, והם מחזקים את הטענה שהכתובים מדויקים להפליא. מלבד העובדה שהם מספרים מי אנחנו ומאין באנו, הם גם מספרים מהי הדרך לחיי נצח במחיצת אדוננו ומושיענו ישוע המשיח.

 

המאמר Is there really a God?

מתוך Answers in Genesis

 

לפני שנים רבות, היה ברשותו של אייזק ניוטון, דגם מדויק של מערכת השמש. במרכזו היה כדור מוזהב וגדול שיִצג את השמש. סביב אותו כדור היו כדורים קטני יותר שהיו מחוברים בעזרת מוטות מתכת באורכים שונים. הם יצגו את כוכבי הלכת צדק, שבתאי, נוגה, כדור הארץ ואחרים. כל המערכת הייתה מחוברת בעזרת רצועות גומי וגלגלי שיניים כך ש"כוכבי הלכת" נעו סביב ה"שמש" בתיאום מושלם.

באחד הימים, בשעה שניוטון חקר את הדגם, ביקר אותו ידיד שלא האמין בתיאור הבריאה שמתואר בספר בראשית. האיש הביט בדגם והתפעל: "מר ניוטון, איזה מודל משוכלל ונפלא, מי הכין אותו עבורך?". "אף אחד", ענה ניוטון בלי להניד עפעף. "אף אחד?", התפלא ידידו. "כן. אף אחד. כל הכדורים, רצועות הגומי וגלגלי השיניים מצאו את מקומם במקרה. ופלא פלאים, הם החלו לנוע במסלולם בתיאום מושלם".

ידידו הבין את המסר.

מתוך הספר© 1001 Great Stories by R. Kent Hughes